General Posts·כללי·רנדומלי RANDOM

רעשים רנדומלים #14

השנה מתקדמת, חלק מהרשימות האינסופיות שלי מתארכות וחלקן מצטמצמות, בנוסף לסיכום השנה שקורה עוד רגע, השנה ישנם גם סיכומי עשור שמצפים לי, שלצד קושי רב לבחור אלבומים נבחרים בין ים של דברים טובים מציפים לי זכרונות מוזיקליים ותחנות שעברתי בעשור האחרון. רגע לפני הטררם, עצרתי לספר לכם על עשרה אלבומים(ועוד קצת על פי המסורת) נוספים מהשנה שעוברת לה. חלקם הגדול חם מהתנור וחלקם קצת התקרר. מ 311, קראש ילדות מוזיקלי שלי, עד ל Mortiferum הכבדים ממש ששמעתי לאחרונה, Ringworm שמחזירים גם הם עטרה ליושנה, Slomatics נזירי הדום-סטונר ממימד אחר ועוד כאלו שתצטרכו לגלול בשביל לגלות מי הם. 2019 גם הייתה שנה רוויה בהוצאות מופלאות והנה עוד כמה כאלו שעשו לי כיף. תנו בראש!

Car Bomb – Mordial

יש לי המון רגשות מעורבים לגבי Car Bomb. מצד אחד אני מאוד נהנה ממה שהם עושים ומצד שני מוזיקלית הם נוגעים בכל מיני דברים שקשה לי איתם באוזן. החיבור בין סאונד גיטרות דת'קוריסטי דג'נטי שמפלרטט עם כל מיני צלילים נוראיים של דאבסטאפ, וסאונד אפקטס זולים, ריפים ומהלכים של Meshuggah מתקופת הזהב של הלהקה, חריקות גיטרה במקצבי ג'אז שבורים מת'קוריים ושירה שנעה בין שאגות לקלין ומזכירה בדינמיקה להקות מטאלקור מתחילת שנות ה – 2000'. כן כן יש פה אורגיה פסולה של דברים שאני אוהב יותר ופחות, כאלו שגדלתי עליהם ושכחתי וכאלו שעדיין עושים לי כיף. נדירות הלהקות שאפשר בקלות להגיד מי הלהקות שהשפיעו עליהם ועדיין הן נשמעות כמו עצמן ולא כמו להקות אחרות ו Car Bomb הם ממש כאלו. כתיבה חכמה וקולעת, הפקה מדויקת וסאונד חד ולא מרחם הופך את האלבום הזה בדיוק כמו האלבום הקודם שלהם ליצירה שכיף להאזין לה וכזאת שמצליחה לעורר אצלך המון המון דברים בו זמנית.

Slomatics – Canyons

Slomatics האירים היו בשבילי קוריוז מוזיקלי נחמד לפני שראיתי אותם ב Roadburn ושם נשבתי סופית בקסמם. מוזיקלית, הם איפה שהוא באזור ה Doom – Stoner שנמצאים בו גם Monolord, YOB ו Windhand כשהכיוון האקסטרה נמוך שלהם והשירה מייחדות אותם מהשאר. האלבום החדש שלהם הוא אחד הדברים הטובים השנה באזור הזה של הז'אנר. אני  אגיד את זה כאן ועכשיו כ Disclaimer חשוב לפני שאתם מקליקים – Slomatics הם פחות להקה של ריפים ומוזיקה שמחדשת ויותר להקה של אוירה, סאונד והאטמוספרה. Marty, המתופף שלהם גם שר וניצב בגאון מלמעלה כמו מורה נבוכים או כמו ההוא שלבוש כמכשף מה MEMEים על האסיד ולצד גיטרות נוטפות פאזז שמנגנות ממש נמוך(מעריך ש G או אפילו Fb למי שתהה) וקלידים הרמוניים שמלווים את השירה שלו כמו גלימה צבעונית בלתי נראת הוא והלהקה יוצרים עוד אוסף של המנונים שיסחפו אתכם בכל מקום שבו תשמעו אותם. אם נאבדתם בטריפ, האלבום הזה ידע לקחת אתכם הביתה.

311 – Voyager

מאז ומעולם הייתי בודד במערכה כשזה נגע ל 311, להקה שגיליתי אי שם בימי התיכון העליזים שלי. גם אז אף אחד לא ממש אהב אותם וחבר אפילו היטיב לתאר אותם בתור "לינקין פארק שעושים רגאיי". אבל רצה הגורל, וכמעט 20 שנה אחרי שקניתי את האלבום שלהם From Chaos יוצא האלבום ה -15(!) שלהם. קצת הזוי שכחלק מהחזרה לשנות השמונים ולאחרונה התשעים, הרכבי הארדקור בנסיון לחדש או סתם לחזר אחרי מה שהם גדלו עליו מתחילים לעשות הארדקור עם מלודיות שירה מתקתקות(Turnstile, Higher Power) מה ששם אותם שוב על המפה סוג של. אז 311 כבר נושקים לגילאי 50, ימי השיא שלהם כנראה מאחוריהם הם עדיין נאמנים למה שהם עושים וממשיכים לכתוב שירים טובים וכיפיים. אז נכון, יש לי אליהם חסד נעורים ויש פה גם לא מעט רגעים מביכים או סתם שירי פופ אובר-דביקים שיכולים להיות בסרטי דיסני אבל בסופו של דבר גם בשנת 2019 הם יודעים מה הם עושים ומספקים עוד אלבום כיף לפנטיאון.

Ringworm – Death Becomes My Voice

Ringworm הם מהלהקות הללו שהשם שלהן תמיד עלה ואף פעם לא טרחתי לבדוק מה הם עושים. הם מסתובבים כבר 30 שנה והם התחילו כלהקת הארדקור, משם עברו לת'ראשקור ותמיד פלרטטו עם גריינד, הארדקור פאנק, מטאל ומה שבאזור. האלבום החדש שלהם הוא הראשון שיוצא לי לשמוע ואני חייב להגיד שהוא מרענן ומפתיע. נראה שבין כל הטיולים שלהם בסאונד ובין הז'אנרים שהתעצבו להם במהלך שנות הקיום שלהם וביחוד במעבר הזה של ההארדקור היותר מטאלי משנות ה 90' אל שנות ה00' הם מצאו להם את הנישה שלהם. שירים של ת'ראש עם צליל מודרני, עמוס בריפים טובים וכתיבה של להקה משופשפת וסולן שלוקח את כל העסק לתוך מחוזות של הרכבים כמו Darkane ו The Haunted. הדגש פה הוא יותר על הקצב והמוזיקליות ופחות על מלודיות כמו ההרכבים השבדיים. ההבדל בינם לבין עשרות להקות אחרות הוא בכתיבה ובביצוע החותכים שמייצרים דה ז'ה וו למטאל שגדלתי עליו לפני שני עשורים, כזה שנשמע מודרני, בא לתת בראש וגם אם לא מחדש כתוב ומבוצע היטב.

Immortal Bird – Thrive on Neglect

עוד באלבום הקודם שלהם בשנת 2015, שמתי עין ואוזן על ההרכב הזה משיקגו שבגדול זכרתי אותו כהרכב גריינד עם ערך מוסף. שמחתי על החתימה שלהם בלייבל המצוין 20 Buck Spin וכשהתחילו ההזמנות לאלבום החדש שלהם בלייבל הזמנתי בשמחה. מאז התקליט הזה התגלגל אצלי במערכת ומחוצה לה ותוך כדי כתיבת שורות אלו אני עדיין מתלבט לגביו. מצד אחד יש פה מוזיקה שכתובה בצורה אינטליגנטית ומפלרטטת בין גריינד, סלאדג' בלאק מטאל ואפילו פיוז'ן לפרקים, כזאת שנעשתה במחשבה תחילה ומתוך רצון לעשות משהו אחר. מצד שני, כמו הרבה הרכבים שמנסים לירות לכל הכיוונים, הכוונות הטובות שלהם מתמסמסות לעתים בתוך כל הנסיונות לעשות דברים אחרת. ברגעים שזה עובד הם הרכב פוסט-גריינד משובח שמצליח לייצר משהו שמאתגר את השכל אבל ברגעים שלא – זה פשוט סלט של המון דברים מעניינים אבל לא כאלו שלוטשו עד הסוף. אלבום מעניין אבל כזה שעדיין לא פיצחתי.

Strung Out – Songs of Armor and Devotion

מתחת לרדאר, Strung Out מ Simi Valley שבקליפורניה שוקדים על המנוני פאנק רוק כבר כמעט 30 שנה. הם צצו באמצע שנות ה-90' בשיאו של פריחת הפופ פאנק והיו לאחת הלהקות הראשונות בלייבל Fat Wreck. אני גיליתי אותם באלבום האולפן הקודם שלהם והתאהבתי מהר בלהקה שעושה פופ פאנק כיפי ודביק ומצד שני כזה שנשמע טכני ומהודק כמו ואן היילן. האלבום הקודם היה אחד הטובים בקריירה שלהם וכזה ששמר על היחס בין הטכני למתקתק בצורה מושלמת. שמחתי לקראת האלבום החדש, אבל על אף שהם עדיין מתקתקים כמו שעון, משהו כאן זורם פחות ויותר מתאמץ מההוצאה הקודמת. במקום מסוים מרגיש שהם קצת התעייפו והעדיפו לתת תצוגת תכלית של נגינה מרשימה מאשר שירים טובים או מרגשים על אמת. על אף ולמרות זאת מדובר בהרכב שנשמע מדהים וגם ברגעים היותר משמימים או חסרי ההשראה שלהם הם מהנים מאוד ועבורי לפחות עדיין כיף לשמוע אותם בכל מצב.

Mortiferum – Disgorged From Psychotic Depths

אי שם ב Olympia שבוושינגטון, קמו חבורה של שונאי אדם שהחליטו שהם עושים דום-דת' כבד מנשוא ואחרי דמו מדובר מהשנה שעברה, השנה אלבום הבכורה שלהם יוצא בלייבל Profound Lore ואחרי שנתקלתי בו ממש במקרה, אני מכריז בקלות שזה אחד האלבומים הטובים השנה בתחום. מוקדם עוד להגיד אם הם נושאי בשורה או להקה שאמשיך ואתרגש ממנה, אבל עבורי הגראולים הגרוניים, התופים, הריפים המדויקים ובעיקר סאונד האבדון המושלם של האלבום עשו את העבודה והכניסו אותי עמוק אל תוך המערה האפלה שלהם תוך כדי שהם עושים מעולה את כל מה שעושה לי את זה בז'אנר. מדובר בחבורה שיודעת בדיוק מה הם עושים ועושים את זה מצוין, בז'אנר שיודע לא מעט הרכבים ומעט מאוד מתוכם מצליחים לרגש ולקלוע. אז עד החשים של  Hooded Menace , Temple of Void או Inverloch, האלבום הזה בא לי טוב כמו נווה מדבר בים של שממון יחסי בתחום ויציאות שלא עשו לי שום דבר השנה.

Toxic Holocaust – Primal Future: 2019

תחילת שנות ה-90', ילדון בשם יואל גריינד(Joel אם אתם מתעקשים, השם משפחה הוא כנראה ברכלובסקי או משהו מביך ואשכנזי כי זה לא נמצא בשום מקום באינטרנט, אבל כן בפודקאסט של SGD) מבלה את שנות העשרה שלו כת'ראשר עצבני  ואת כל מה שלמד הוא מיישם בפרויקט שלו Toxic Holocaust שבשנת 1999 משחרר דמו ובשנת 2003 משחרר אלבום ראשון. בדילוג חד לימינו אנו, יואל בן 37, אחרי כמה אלבומים, קריירה כמפיק ואיש סאונד ולמרות הכל, עדיין בוערת בו האש והוא משחרר את האלבום השישי להרכב שלו, שבו הוא למעשה שר ומנגן לבדו על כל הכלים. למרות העטיפה המגוחכת, הקונספט שחצי גנוב מבלאק סחבק והצ'יזיות שבדימויי אייטיז שכבר נשחקו(אבל כן מזכירים גרפיטי על מתקנים בלונה פארק) זה האלבום הכי מגובש ומופק עד כה של הלהקה(הם להקה בלייב) וכזה שגם אם עושה מחווה לז'אנר שלם והמון להקות עדיין מצליח להשמע מרענן, בועט ומהנה לכל מי שגדל או נהנה מת'ראש מטאל. חובה למי שהתעייף קצת מגל הרטרו ת'ראש או סתם כזה שמתגעגע למטאל של פעם ומחפש אלבום שעשוי טוב.

Creeping Death – Wretched Illusions

הלהקה עם השם שהוא שיר של מטאליקה הגיעו אלי דרך EP שיצא בשנה שעברה מאחד המגזינים באיזו כתבת האלבומים שבדרך ב 2019. כבר שם ניתן היה לשמוע מה הם שווים, עם ריפים שנכנסים בפרצוף כמו אגרוף, סאונד סופר אחיד ו Attitude מוזיקלי שמשלב בין הכבדות של הרכבי דת' מטאל קלאסי  למכות ולסאונד של הרכבי הארדקור מודרני וגרוב מטאל. הדבר המתבקש  היה החיבור שלהם למפיק Arthur Rizk. הרבה זמן לא שמעתי אלבום שמרביץ כל כך חזק ונשמע כל כך עוצמתי. הוא הוסיף לסאונד שלהם, שומן, לכלוך ובהירות שמשלבות בין הגיטרות המנסרות של Entombed לקריספיות של דת' מטאל תחילת ניינטיז. האם הסאונד של Rizk הפך לשם דבר ולכזה שיכול לקחת להקה סבירה ולגרום לה להשמע מפלצתית הרבה יותר ממה שהם נשמעים? התשובה לא חד משמעית אבל למרות התרומה שלו, ריפים טובים או נגינה הדוקה הוא לא יכל לייצר עבורם וזה שם בכל רגע. האלבום הזה שופע המון Hooks שתופסים אותך מהלסת ולא משחררים ועל הדרך לוקחים לך חתיכה מהפרצוף. לא לפספס.

Wizard Rifle – Wizard Rifle

הדואו הזה למעשה קיים כבר 9 שנים וזו ההוצאה הראשונה שלו ב Svart Records וההוצאה הרביעית בסה"כ. משהו בהם תפס אותי עוד משמיעה ראשונה. יש פה המון דברים טובים שמשולבים יחדיו מתוך מאגר ההשפעות של ההרכב עם להקות כמו Mastodon, Karp ו Melvins בין השאר. Noise – Stoner מלא בפסיכדליה ובניגוד להשפעות, מכיל גם הפקה וקסם Low-Fi ששמור לעבודות המוקדמות של ההרכבים שצוינו. בחמישה שירים ואינספור ריפים שנרקמים בדינמיקה לא פחות מקסומה הם יצרו אלבום מסקרן שנע בין הכבד והרציני לפסיכדלי והצבעוני, כזה שנרקם ומקושר בחוט דק של יצירה שלא מפסיקה לרגע ב 40 וקצת הדקות שלו. אם אתם מחפשים את ההרפתקה הבאה ב Doom Metal, Noise או Stoner ואתם לא מחפשים סאונד גדול מהחיים, הפקה מנצנצת ו Fuzzים מנצנצים דוגמת Slomatics מעלינו או הגשה שקרובה יותר ל DIY ושירים שאף אחד מהם לא נשמע לגמרי כמו השני וכל אחד מהם הוא עולם ומלואו אז שווה לכם לצלול.

בונוס לחברי מועדון: 2 אלבום, אוסף ודמו, כי מגיע לכם!

Kohti Tuhoa – Ihmisen Kasvot

את קוחתי טוהה(עוד להקה שאני אף פעם לא זוכר את השם שלה) הכרתי עם אלבום הבכורה שלהם לפני 4 שנים מישי ברגר. הארדקור-קראסט טרפת מהלסינקי שבפינלנד. אלבום הבכורה  היה גוש של טרפת ולכלוך ובלאגן. אני זכרתי אותו בזכות שלושה דברים: העטיפה האדירה עם האנשים בתור לשדכן המוות, שירים בשפה שאני לא מבין ששמעתי איך שרציתי בעברית(עד עכשיו מת על "ליסה הקטנה תעלם" ובחדש את "הנה זה בוב ספוג" ו "אינני דו-שיח") ואת הסולנית Helena Hiltunen, שדה משחת שצווחות האימים שלה, הצעקות ושלל הקולות שהוציאה היו גולת הכותרת בכל הדבר הזה. לא מזמן יצא האלבום השלישי והפעם הכיוון הוא לשירים שהם יותר מיד-טמפו, המנוני הארדקור יותר ממוקדים וכאלו שכתובים היטב. על העטיפה איש עם מזלגות בעיניים וחולדות בפה וזה קרוב לאפקט שהמוזיקה של ההרכב הזה משאירה על כולנו. אם הארדקור כועס בשפות שאתם לא מבינים גם עושה לכם נעים בבטן תכירו אותם ובהקדם.

Machine Music מאשין מיוזיק – MILIM KASHOT VOL. 1

לא חושב שצריך להציג מי זה מאשין מיוזיק או רון בן טובים. לא סתם הוא הבלוג הראשון שצץ מצד שמאל בלינקים. רון כותב על מוזיקה כבדה כבר כמעט עשור בבלוג שלו ומדי פעם בהארץ ועכשיו הוא עשה את הצעד המתבקש והרים דף פטרון בשביל להמשיך במלאכת הקודש ועל הדרך אסף למי שתומך את האוסף הזה, שכבר יצא בינתיים. אוספים של מוזיקת שוליים מקומית זה בעיני קודש קודשים נעלה וקפסולות זמן חשובה בשביל להכיר את הנפשות הפצועות הפועלות פה והשחקנים השונים. האוסף הזה משובח במיוחד כי פרט לשירים שיוצאים פה לראשונה ודמואים הוא מכיל הצצה לכמה מהלהקות הטובות שפועלות פה כרגע: SVPERMACIST בשיר מושלם, Karkait בשיר עם המעבר הכי טוב, Zeresh מכשפת האוירה, INGRAIN הירושלמים שעפנו עליהם לא מזמן ולהקות ששומעים לראשונה כמו SCUD, Acid Boys ושיתופי פעולה נדירים כמו החיבור בין Kluvim ל KADAVER. אם אתם רוצים להבין מה קורה בשוליים המקומיים אותם אוהבים את מה שאתם קוראים פה האוסף הזה חיוני לכם, תשמעו, תעקבו ותתמכו ברון ולא תתחרטו!

DOLLHOUSE – Demo

מודה ומתוודה, קשה לי לעקוב ולהבין מה הדברים הטובים שיוצאים בפאנק/הארדקור DIY ולמרות שאני לוחץ פה ושם ושומע אלבומים אצל החברים ב No Deal, Atomvinter ו Harakiri Diat(בטוח שיש עוד ערוצים מגניבים ביוטיוב מוזמנים לספר לי) אבל עדיין אני מפספס הרבה דברים או לא מקפיד ועוקב. השם DOLLHOUSE צץ לי יותר ויותר ובהאזנה השלישית בערך נופל לי האסימון ששווה לספר לכם על זה כי זה מצוין. הם באים מהעיר ניו יורק, הסולן שלהם היה באיזו להקה בשם Mommy שכנראה גם היו טובים(לא מכיר לצערי) ובשישה שירים שכאן הם מייצרים פאנק גאראג'י עם טעם של פוסט פאנק וזעם אמיתי. יותר מהכל אני אוהב פה את הגיטרות שפשוט קולעות בול ומצליחות לפקס ולעניין וביחד עם הסולן, שהקול החלוד שלו בהתחלה קצת נבלע אבל ככל שזה מתקדם הוא חלק אורגני מהדבר הזה. אם לא שמעתם השנה פאנק טוב זו אחלה התחלה וגם אם לא תבדקו את זה השיט הזה זה טוב. הקלטת סולדאאוט למי שתהה.

 

והנה לנוחיותכם הרשימה ברובה הגדול(פרט לאוסף המופלא של רון ולדמו של DOLLHOUSE) ב SPOTIFY שאתם כל כך אוהבים! תשמעו, תהנו, תחגגו בסוכה, תשמעו את הפודקאסט שלנו כי יש בו אמת ונתראה בסיכומים!

-דני.

 

תגובה אחת בנושא “רעשים רנדומלים #14

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s